איך לחיות חיים עם משמעות

בשבוע שבו אנחנו מתכנסים לזיכרון השואה, אי אפשר שלא לעצור ולשאול את עצמנו: מה נותן לחיים שלנו משמעות? איך אפשר להמשיך לחיות כשאיבדנו כל כך הרבה?ואיך מוצאים טעם – דווקא בתוך כאב חסר מילים?

השאלות האלה לא שייכות רק להיסטוריה. הן חיות עכשיו, נושמות איתנו.59 חטופים עדיין נמצאים שם – מעבר לגבול, הרחק מהאור. משפחות שלמות חיות בלי ודאות, בלי מנוחה, בלי סגירה. ובתוך המציאות הזו – איך אנחנו יכולים לבחור לחיות חיים עם משמעות?

האדם מחפש משמעות – גם כשאין תשובה

ויקטור פראנקל, ניצול שואה ופסיכיאטר אוסטרי, כתב את ספרו "האדם מחפש משמעות" מתוך הקרקעית של התופת – מחנה הריכוז. הוא כתב את זה לא כתיאוריה – אלא כחוויה חיה. הוא גילה שמי שמצא משמעות – ולו הקטנה ביותר – הצליח לשרוד עוד יום, למצוא עוד סיבה לנשום, לעזור לאחר, להאמין.

משמעות, כך הוא טען, אינה נחמה – אלא עוגן. היא לא מבטיחה אושר – אבל היא מעניקה סיבה להמשיך גם כשאין כוח.

המשמעות מתחילה בשאלה

בימים שבהם נדמה שהעולם איבד שליטה, אנחנו חוזרים ליסודות. לא לשאלה מה נרוויח, מה נשיג, או לאן נגיע – אלא לשאלה הפשוטה והעמוקה:בשביל מה אני כאן? מה הערך של החיים שלי – גם בתוך כאב, גם בתוך אי-צדק?

משמעות לא נוצרת כשיש שקט. היא נוצרת דווקא כשאנחנו נדרשים לבחור, בתוך הסערה,להפוך את החיים שלנו למשהו שהוא מעבר להישרדות.

משמעות היא לא פתרון – היא אור

אנחנו לא יכולים לרפא את כל מה שנשבר.אנחנו לא יכולים לתקן את כל מה שנלקח.אבל אנחנו יכולים להפוך את הכאב לקריאה.

לכבד את החיים – דווקא משום שהם שבריריים. לבחור באור – דווקא כי החושך עוד כאן. להמשיך לחפש את הילד שבתוכנו – גם כשעולמות סביבנו נשברים.

וזה מה שהופך את החיים לבעלי ערך. לא מושלמים. לא קלים. אבל עמוקים, אמיצים, מלאי נוכחות.

59 חטופים – 59 עולמות של משמעות

כל אחד מהם – ילד, אישה, זקן – הוא עולם שלם. וכל יום שבו הם לא בבית הוא קריאה חיה למשמעות.לא לזיכרון בלבד – אלא לפעולה, לאנושיות, לאחדות.

הם מזכירים לנו שעד שכולם חופשיים – גם אנחנו לא באמת חופשיים.ושהדרך לחיים עם משמעות עוברת לא רק דרך הגשמה עצמית, אלא גם דרך אחריות קולקטיבית.

לחיות משמעות ביום יום

אז איך עושים את זה בפועל?איך בונים משמעות – לא רק בימי זיכרון, אלא בכל יום?

• שואלים שאלות אמיצות: מה בוער בי? מה נוגע בי?

• מתמסרים למשהו גדול מהאגו: משפחה, יצירה, נתינה, אמונה.

• נוכחים במה שיש: אפילו כוס תה יכולה להיות טקס של משמעות כששותים אותה מתוך לב פתוח.

• מוצאים משמעות לא למרות הכאב – אלא דרכו.

מה נשאר כשאין שליטה?

אולי המשמעות מתחילה דווקא כשאנחנו מאבדים שליטה. כשהעולם כבר לא מבטיח ודאות, הצלחה או סדר.דווקא אז אנחנו נזכרים במה שבאמת חשוב:

• להיות אדם של ערכים

• לגעת באחרים

• לשאול את השאלות שלא שאלנו שנים

• לאהוב – גם כשכואב

• להאמין – גם בלי תשובות

לחיות כל יום כאילו הוא משמעותי – כי הוא באמת כזה!

חיים עם משמעות לא דורשים רגע גדול, או מטרה מרהיבה.הם נבנים מהבחירה לראות ערך במה שכאן, עכשיו.במילה הטובה, במבט, במעשה הקטן.ביכולת שלנו לבחור לחיות לא רק כי "צריך" – אלא כי אפשר להפוך כל רגע למשמעותי.