כולנו מכירים את התחושה הזו, אנחנו חיים בעולם שמודד אותנו ללא הרף לפי תוצאות. הציפייה היא להתקדם, להשיג, להוכיח, לסמן עוד 'וי'. זה לגמרי טבעי להיסחף לתוך המרוץ הזה, אבל בתוכו לפעמים קל לשכוח אמת פשוטה: היעד הוא בסך הכל נקודה בזמן, רגע חולף. הדרך, לעומת זאת, היא החיים עצמם. היא לא רק אמצעי טכני להגיע מנקודה א' לנקודה ב', אלא המרחב שבו אנחנו נבנים ומתעצבים. כל בחירה קטנה, כל צעד שאנחנו לוקחים וכל תגובה שלנו, הם אלו שיוצרים, לאט ובשקט, את מי שאנחנו. לפעמים בתוך עומס היומיום, עולה הזמנה לעצור...

קרה לך שאמרת את כל מה שחשבת שצריך,היית ברור, מדויק, אפילו רגיש, ועדיין המסר לא עבר? הרגשת שמשהו לא באמת נגע בצד השני, לא יצר חיבור? יכול להיות שהמילים היו נכונות, אבל האנרגיה שמאחוריהן לא הייתה מדויקת . מה שמשפיע באמת, זה לא מה שאתה אומר, אלא מי שאתה כשאתה אומר את זה . האנרגיה שלך מגיעה לפני המילים לפני שאנחנו מדברים, משהו אחר כבר נוכח. זה לא משפט, לא טון, לא שפת גוף, זו האנרגיה שאתה מביא איתך, הנוכחות שלך. המצב הפנימי שאתה נמצא בו. אתה יכול לומר "אני איתך" אבל אם עמוק בפנים אתה לחוץ, עייף או...

יש רגעים שבהם המציאות מאותת לנו - הגיע הזמן להאמין שוב. עוד רגע הם כאן. כמה חיכינו, כמה התפללנו, שחטופים יחזרו. וביחד עם זה מרגישים את...